#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לט. מהו הכלל לירקות שיוצאים בהם יד&quot;ח בפסח?<p dir=""rtl"">[אלו דוגמאות של ירקות יש בסוגיתנו?]</p>"	"ר' יהודה אומר כל שיש לו שרף, ר' יוחנן בן ברוקה אומר כל שפניו מכסיפים, אחרים אומרים גם שיש לו שרף וגם פניו מכסיפין, וכן נראה מכל המינים שהביאו כל התנאים, וכן פסק רב הונא כאחרים.<p dir=""rtl"">במשנה איתא, חזרת - חסא, עולשין - הינדבי, תמכא - תמכתא, חרחבינא - אצוותא דדיקלא, מרור - מרירתא. בר קפרא במקום מרור תני חרחלין, ר' יוסי הוסיף אף עולשי שדה, רבי מאיר אומר אף עסווס וטורא ומר ירואר א''ל ר' יוסי עסווס וטורא אחד הוא ומר זה הוא ירואר. תני דבי שמואל במקום מרור תנו חרגינין והרדופנין, ר' יהודה אומר אף חזרת יולין וחזרת גלין, ר&quot;א אמר בשם ר' אילעא אף בעקרבלים ולא מצא חבר וראב&quot;י הודה לדבריו.</p>"	פסחים לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לט. איזה ירק מצוה מהמובחר לאכלו למרור?<p dir=""rtl"">מה מיוחד בחזרת (2)?</p>"	רב אחא בריה דרבא מהדר על מרור מפני שהוא מר מהכל, אמר לו רבינא שחזרת עדיף שהיא מוזכרת ראשונה במשנה, והטעם לזה כדאמר רבא שחזרת הינו חסא וזה על שם שחס רחמנא עלינו, ר' יוחנן אמר שנמשלו מצרים למרור שרך בתחילתו וקשה בסופו. וחזר בו רב אחא.	פסחים לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לט. מנין שמרור הוא מין ירק ולא דכופיא (מין דג), הירדוף, הרזיפו?<p dir=""rtl"">מנין שיש מינים רבים שראוים למרור?</p>"	"הוקש למצה מה מצה גידולי קרקע ומין זרעים ונקחת בכסף מעשר ויוצאים במינים הרבה, כך מרור. <p dir=""rtl"">ולא בכופיא שאינו גידולי קרקע, ולא בהירדוף שאינו מין זרעים, ולא בהרזיפו שאינו ניקח בכסף מעשר. ולא דרשינן &quot;מרורים&quot; רק שנים.</p>"	פסחים לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 'אמר רבה בר רב הונא אמר רב ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולן נזרעין בערוגה אחת' מה בא ללמדנו?	נזרעים בערוגה אחת כהלכתן וכבר שמענו ערוגה שיש בה ו' על ו' טפחים זורעים בתוכה ה' זרעונים הינו ירקות, אלא השמיענו שחזרת אף שסופה להקשות אין דינה כקלח של כרוב שאמר ר' יוסי בר חנינא שנותנים לו בית רובע.	פסחים לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: האם יוצאים במרור יבש, כמושין, כבושים שלוקים ומבושלים ומדוע?	"יבש - לר&quot;מ בקלח יוצאים, בעלים אין יוצאים, לחכמים בבריתא לעולם אין יוצאים.<p dir=""rtl"">כמוש - לת&quot;ק אין יוצאים, לר&quot;א בר' צדוק יוצאים.</p><p dir=""rtl"">כבושים, שלוקים ומבושלים - אין יוצאים. </p><p dir=""rtl"">זה הכלל: כל שיש בו טעם מרור - יוצאים, אין בו טעם מרור - אין יוצאים.</p>"	פסחים לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: האם יוצא אדם ידי חובתו במרור מעש&quot;ש בירושלם?	אליבא דר&quot;ע שאף במצה יוצא ודאי שמרור יוצא. אליבא דר' יוסי הגלילי שסובר שבמצה דאורייתא לא יוצא, הסתפק רמי בר חמא במרור שהמעשר דרבנן, ופשט רבא שמסתבר שכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ואינו יוצא יד&quot;ח.	פסחים לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: דבר אפוי וחלוט האם בא לידי חימוץ, ואלו שתי הגבלות נאמרו בחליטה?	"סתם אפוי אינו בא ליד חימוץ אפ' ע&quot;י בישול, וכן חלוט אינו מחמיץ (כתבו הגאונים שאנו לא בקיאים בחליטה).<p dir=""rtl"">אמר מר זוטרא לא לימחי איניש קדרא בקמחא דאבישנא שאולי לא התבשל דיו ויבוא לידי חמץ.</p><p dir=""rtl"">אמר רב יוסף שלא יחלוט שתי חיטים יחד, שמא תגע אחת בשניה ולא יבואו לה מים מד' רוחותיה ותבוא להחמיץ.</p>"	פסחים לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: קמח שנפל לתוכו דלף האם מחמיץ?	אם עביד טיף להדי טיף אפ' נפל כל היום, לא מחמיץ, ואם לאו, מחמיץ.	פסחים לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: ותיקא (מאכל קמח ומלח הנעשה עם שמן או עם מים) האם מותר בפסח כשנעשה במים ומלח או בשמן ומלח?	אם נעשה ע&quot;י מים ומלח אסור, אבל ע&quot;י שמן ומלח מותר.	פסחים לט:		
